עם חברים כאלו, מי צריך אויבים

למה אנחנו חברים?

תסתכלו רגע על החברים שלכם ותשאלו את השאלה הבאה: למה אנחנו חברים?

כנראה שלחלק מכם יהיה מבט מוזר על הפרצוף לרגע ואז תגיעו ברוב המקרים לתשובה של "וואלה לא יודעת.ת". רובנו, ובטח הצעירים יצרנו לעצמו סביבת חברים שהיה לנו מכנה משותף מאוד רדוד, אותה כיתה, אותה שכונה אותו מקום עבודה של ההורים.

בואו נרגע, זה לא בלוג על "איך להיות אנטיפט ב-10 צעדים!" או "איך לשרוף את כל הקשרים שלך על פי גיא ואביה!" זה בלוג שנותן לך הזדמנות לתת רגע מחשבה על אחד המקומות שאנחנו נמצאים בו כל כך הרבה ושמעצב אותנו הכי הרבה.

כולנו מכירים את המשפט הזה של "תראה לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה", וזה נכון ממש.

הסביבה שלנו משפיעה עלינו בכל כך הרבה רמות, חלקן במודע ורובן שלא.
בממוצע, אנשים שגדלו בשכונת מצוקת ימשיכו באותה דרך, יגדלו שם, ויצרו שם את דור ההמשך, וזה בדיוק אותו דבר עבור מי שגדל בשכונה מבוססת.

בואו נהיה כנים, העולם לא מתחלק לעניים ועשירים, ובתוך כל קבוצה כזו יש מי שמצליח בחיים יותר ומי שפחות. אז מה עושה את ההבדל?

א. נתוניים אישיים.
וואלה כן, כל אחד מגיע עם מטען גנטי שמוביל אותו בחיים. אלו עם כריזמה בולטת יותר, שאפתנות עוצמתית או יכולת לפתור בעיות באופן יצירתי ומהיר.

ב. הטיפים שקיבלנו לאורך הדרך.
אנחנו חיה לומדת, גם חלק נכבד מהדברים שרשומים בסעיף הקודם לגמרי נלמדים וניתן לשפר אותם. השאלה האם היה לנו ממי ללמוד אותם, השאלה היא אם הבנו שאנחנו צריכים ללמוד אותם. אם אנחנו לא יודעים שצריך לעשות משהו, איך נתחיל בכלל?

הזדמנות לחוויות חדשות

הסיפור שלי לא טרגי ולא הייתי כותב עליו סרט אבל, הוא סיפור חיי בכל זאת.
גדלתי עם קבוצה של חברים שהסיבה היחידה כנראה שחיברה ביננו היא שגדלנו באותה שכונה. תמיד הרגשתי לא שייך, תמיד הייתה מן תחושה שמשהו לא יושב עד הסוף, הם דיברו על משהו אחד ואני חשבתי על משהו אחר. אני רציתי לדבר על נושא א' אבל הם כבר היו בעולמות של ב' ו-ג'.

זה בא לידי ביטוי באהבה שלהם לספורט, ואני לא.

באהבה שלי לטיולים, ושלהם לקניונים.

ביחס שלי לאיכות הסביבה, ושלהם לחד פעמי.

ובאיך דואגים אחד לשני בתוך החבורה.

רק בגיל 18 עם הגיוס לצבא פתאום הייתה לי הזדמנות לחוות חוויות חדשות, קשרים עם אנשים שבאו מרקעים שונים, תרבויות שונות, שאיפות שונות, תענוג!

פתאום הרגשתי שיש לי פריווילגיה לבחור! מי היה מאמין….

היום אני כבר ממש מומחה בלבחור! אני יודע במי אני מעוניין להקיף את עצמי ובמה הוא יכול לעזור לי.

כן, אני בונה לעצמי צבא של חברים שאוכל לנצל אותם! אה אה, אמרתי את זה!

אחד אנצל לכיף ולצחוקים, את האחר לשיחות עומק, את השלישי לאהבה שלו לבישולים והאחרון לזכרונות מתקופת הצבא.

אז איך זה קשור לכסף?

אספתי לי בשופל אנשים מכל הקשת העסקית כדי לקבל מהם את הטיפים, הידע, המוטיבציה וכל מה שצריך כדי להתפתח בעולם הזה.

שמעתי פעם משפט מגניב "אם עליתי לאוטובוס ולא דיברתי עם מישהו חדש, זה כאילו ראיתי מזוודה עם מליון דולר ובחרתי לא להרים אותה". בכל כנס ומפגש פיננסי שאני שם את עצמי בו אני שם לעצמי יעד, לצאת עם מספר טלפון אחד חדש.

הקטע הוא שללמוד את הנתונים הטכניים כמו מה הריבית היום וכמה מס רכישה משלמים על דירה שניה אפשר ללמוד בלי בעיה, אבל מפה ועד לעשות עם זה משהו, פה צריך רוח, צריך אומץ והעזה, צריך המון מוטיבציה ופה בדיוק נכנסים החברים, הסביבה המקדמת.

לא פעם מצאתי את עצמי בדילמה או אפילו בבעיה שמבחינתי ידעתי שאני "תקוע" ולא יכול לצאת ממנה (כמו למשל עסקה שמאוד רציתי להיכנס אליה אבל היה חסר לי מימון או פער במשא ומתן) ואז בדרך כלל זכיתי לקבל דעה פורצת דרך שהעיפה לי את הפוני ועזרה לי לממש את העסקה. להגיד לכם יותר מזה, החברים האלו יכולים להשיות גם שותפים של ממש. בחלק מהעסקאות נכנסתי רק כיוון שזה היה איתם, כל אחד הביא את ההון שלו, וביחד יכולנו לממש את העסקה. שווה לא?

וואלה, עכשיו שאני חושב על זה, חלק גדול מהעסקאות שלי זקופות לחברים שלי… אם הם לא היו שם, דוגרי הייתי פורש.

דבר חשוב נוסף,

תחילת הדרך זה הקטע הקשה.

אנשים מכירים אותנו בדרך מסויימת כנראה כבר די הרבה זמן.

יהיה להם לא קל לראות אותנו מתחילים דרך חדשה ועוד בעולם עם יחסי ציבור כל כך טעונים - עולם הכסף.

הם ינסו להוריד אתכם וחזק.

אני רואה את זה בלי סוף, האנשים שהכי קרובים אליכם, הם אלו שינסו להוריד אתכם הכי חזק!

הם כמובן לא עושים את זה מרוע אבל הם לגמרי מקצצים לכם את הכנפיים.

ואז השאלה שצריכה להישאל היא, ממי אני הולך לקבל את העצה?

מהדודה שלא מבינה כלום על כסף? שיש לה בקושי פנסיה דלילה ודירה שהיא סיימה לשלם עליה את המשכנתא בגיל 60?

תזכרו! כשאנחנו לוקחים עצה ממישהו, אנחנו מאמצים את אורך החיים שלו!

אז עכשיו, ממי תקחו את העצה? מהדודה ומהחבר שרק מתמרמר על כמה קשה פה? או מאיש העסקים שמראה שאפשר להצליח למרות הכל? זה שאומר שכל מצב שוק הוא הזדמנות? זה שעשה ויש לו קבלות?

אני כבר לא מקיף את עצמי באנשים שמשתמשים במילים כמו "לעבוד בשחור", "לחסוך", "לעשות הכל לבד", "להסתכן". היום, המילים שאני שומע מהסביבה הן "להציג לבנק הכנסות ממגוון מקורות", "להשקיע", "להיעזר במומחים", "להעז".

לסיכום,

צרו לעצמכם סביבה מנצחת, אנשים שתרגישו בנוח לדבר איתם על השאיפות שלכם, שיראו לכם את הדרך, איך כן לעשות ולא איך לפרוש ולוותר. תעזו להוריד הילוך עם מי שזולל לכם את הזמן והאנרגיה ומשאיר אתכם תקועים, תעזו להכיר אנשים חדשים. תעשו לכם מנטור, תאתרו בסביבה שלכם אנשים שהצליחו בגדול ותבקשו ממנו את זה! אני עשיתי את זה בדיוק, ואני לא מתחרט לרגע.

עכשיו תורכם! ❤️